ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב
|
009820-02
23/12/2002
|
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי
|
| - נגד - |
התובע:
חלפון אבי
|
הנתבע:
וייסמן מורן
|
| פסק-דין |
התובע, עורך וידאו במקצועו, עותר בתביעתו לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 12,879 ש"ח בגין עבודות שביצע עבור הנתבע בהתאם לחשבוניות שצורפו לתביעה.
התובע טען כי הנתבע פנה אליו בבקשה לערוך עבורו קליפים אותם ביים הנתבע עבור חברה בשם "ליטל פרל". לטענת התובע, סוכם כי הנתבע ישלם לתובע סך של 15$ בצרוף מע"מ עבור כל קליפ ובנוסף לכך ישלם הנתבע לתובע סך של 100$ בתוספת מע"מ עבור שכירת אולפן העריכה ותשלום נוסף עבור חומרי גלם.
התובע פרט בתביעתו כי ביום 31/3/02, הוציא לנתבע חשבונית עבור עבודת עריכה ותשלום עבור חדר עריכה בסך כולל של 8,038 ש"ח וביום 30/4/02 הוציא לנתבע חשבונית על סך כולל של 4,841 ש"ח.
התובע טען בתביעתו כי הנתבע הודיע לו כי אינו יכול לפרוע את החשבונות האמורים שכן חברת "ליטל פרל" שהזמינה ממנו את העבודות נקלעה לקשיים ולא שילמה לו תמורת העבודות.
הנתבע טען בכתב הגנתו כי הציע לתובע לעבוד עמו בשותפות עבור חברת "ליטל פרל" כאשר הנתבע ישמש כבמאי והתובע כעורך.
לטענת הנתבע הוסכם בינו לבין התובע, באופן חברי ובעל-פה, כי יעבדו על הפרוייקט כשותפים והתשלום עבור העבודה ישולם לתובע ולנתבע על ידי המזמין - חברת "ליטל פרל". (סעיף 6 לכתב ההגנה).
לטענת הנתבע חברת "ליטל פרל" נקלעה לקשיים ולכן בחר התובע לפנות אליו לתשלום החוב בעוד שגם הוא ספג הפסד כספי זהה.
עוד טען הנתבע, כי התובע אמר לו כי הגיע לסיכום עם בעל האולפן על פיו עבודת העריכה תתבצע ללא תשלום בשעות הלילה בהן האולפן אינו פעיל ולפיכך טענת התובע כי שילם עבור שימוש בחדר העריכה מהווה ניסיון לגבות כספים מהנתבע בטענות שווא.
התובע העיד כי מסר לנתבע את החשבונית הראשונה באופן אישי ואת החשבונית השנייה שם בתיבת הדואר של הנתבע.
התובע העיד כי העבודה לא בוצעה על ידו בשותפות עם הנתבע אלא עבור הנתבע. עוד העיד התובע כי על פי ההסכם בין הצדדים, על הנתבע היה לשלם את שכרו ולא הותנה בין הצדדים מעולם כי התשלום לתובע קשור בתשלום על ידי המזמין.
מר אלברט זכריה, בעל אולפן העריכה, זומן לעדות מטעם התובע והעיד כי סיכם עם התובע על תעריף של 100$ למשמרת עריכה עבור ביצוע העבודות נשוא התביעה ולאחר מכן סוכם על סכום גלובלי של 500$ לחודש, היות ומדובר היה בעבודה בהיקף גדול.
מר זכריה העיד כי התובע לא ביקש ממנו לבצע עבודות באולפן ללא תשלום וכי הוא לא נתן לתובע להשתמש באולפן ללא תשלום.
עוד הוסיף מר זכריה והעיד כי התובע שילם לו עבור חלק משעות השימוש באולפן ועבור חלק מהסכום שלא שולם ביצע התובע עבורו עבודות.
כן העיד מטעם התובע אחיו, מר רון חלפון, שהינו עו"ד במקצועו ועל פי עדותו, במהלך שיחותיו עם הנתבע בעניין החוב לא העלה בפניו הנתבע את הטענה בדבר שותפות בין התובע לנתבע.
הנתבע חזר בעדותו על טענתו כי העבודה בוצעה על ידו ועל ידי התובע, כשותפים.
הנתבע העיד כי קיבל צ'קים מחברת "ליטל פרל" עבור העבודה שבוצעה אך הצ'קים לא נפרעו.
הנתבע הודה בעדותו כי הוא זה שאמור היה לשלם את שכרו של התובע אך לטענתו תשלום זה היה מותנה בקבלת התשלום מהמזמין - חברת "ליטל פרל".
לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים וטענותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע.
עדותו של התובע היתה אמינה ונתמכה הן על ידי החשבוניות שצורפו לתביעה והוצאו על שמו של הנתבע והן על ידי עדותו של מר אלברט זכריה שאישר כי סיכם עם התובע על תשלום עבור השימוש בחדר העריכה וקיבל תשלום זה מהתובע הן בכסף והן בשעות עבודה וזאת בניגוד לטענת הנתבע כי התובע אמר לו כי סיכם עם בעל האולפן כי השימוש באולפן יהא בשעות הלילה וללא תמורה.